בשנת 2023 חייו של טניש השתנו לנצח. תאונה טרגית הותירה את הנער מאזור המפרץ נלחם על חייו, אך היא גם הביאה לו בהירות יוצאת דופן לגבי מה שחשוב ביותר.
לפני התאונה, טניש היה תלמיד תיכון עסוק ופעיל, שעבד בעבודה, הצטיין בכדורגל וקיבל ציונים גבוהים בבית הספר. הוא התכונן ללמוד באוניברסיטה כדי ללמוד לתואר בהנדסת מכונות.
ואז, ביום גשום גורלי ב-19 בדצמבר 2023, במהלך מבחני הגמר וממש לפני חופשת החגים, הכל השתנה. חברו אסף אותו מבית הספר כדי לאכול צהריים. טניש התיישב במושב הנוסע הקדמי. בדרך, חברו איבד שליטה על המכונית. הם התנגשו בעץ וגג המכונית נמעך, מה שגרם לשבר בגולגולתו של טניש.
"זו הייתה תאונה כל כך ביזארית. הנהג וחברתו, שישבה מאחור, יצאו משם ללא פגע, אבל טאניש סבל מפציעות מסכנות חיים", אומרת המה, אמו של טאניש.
בהתבסס על פציעותיו הקשות, כוחות החירום פינו את טניש למקום הקרוב ביותרמרכז טראומה לילדים ברמה א', אשר היהבית החולים לילדים לוסיל פקארד בסטנפורד.
"הייתי מאוד בר מזל שהצוות הביא אותי לבית החולים פאקרד לילדים, אחד מבתי החולים הטובים בעולם", אומר טניש.
טיפול מתקדם בנוירו-טראומה במרכז הרפואי לילדים סטנפורד
ד"ר קלי מהאני, נוירוכירורגית ילדים, זוכרת את התרעת הטראומה באותו יום שלישי שלפני חג המולד. לאחר שהיא והצוות בדקו את טניש ועבדו כדי לייצב את פגיעת המוח שלו, היא נזכרת, הם נאלצו לומר למשפחתו שהצוות הרפואי לא בטוח שטניש ישרוד.
"זה היה לילה קשה בטיפול נמרץ, וניסינו לייעל את הטיפול הרפואי שלו, אבל מצבו באמת הידרדר. לא היינו בטוחים שהוא ישרוד", אומר ד"ר מהאני.
צוות טיפול גדול של יותר מ-30 מומחים נוירולוגיים וטראומה התאחד כדי לטפל בטניש, כולל ד"ר מהאני;ד"ר לורה פרולו, נוירוכירורג ילדים;סטפני צ'או, MD, מנתח ילדים; וחשוב מאוד, המתמחה מאודטיפול נוירוקריטי בילדיםצוות - אחד הראשונים במדינה ואחד הבודדים בקליפורניה, תוספת חיונית לתוצאה נוירולוגית אידיאלית. מומחים מכירורגיה פלסטית ילדיםהיו נוכחים גם כן, מכיוון שגם לתניש היו שברים מורכבים בפנים.
אחד האיומים הגדולים ביותר על חייו של טניש היה לחץ מוחי גובר עקב טראומת הראש הקשה שחווה. "אם לחץ המוח עולה גבוה מדי, זרימת הדם התקינה למוח נפגעת, מה שמעמיד את המטופל בסיכון לפגיעה מוחית משנית, שבץ מוחי או פריצה - מה שמוביל למוות", אומר ד"ר מהאני.
היא הייתה מוכנה לבצע ניתוח כריתת גולגולת דקומפרסי חירום -נוירוכירורגיהכדי להסיר עצם כדי לפתוח את הגולגולת ולחשוף את המוח, מה שיאפשר לו להתנפח אל החלל הפתוח, מה שיפחית את הלחץ. אבל טניש היה צריך להיות יציב יותר לקראת הניתוח.
"הצבנו לו מכשיר לניטור לחץ תוך גולגולתי כדי לעקוב אחר הלחצים במוחו, והצבנו ניקוז חדרי חיצוני כדי לשחרר נוזל מוחי שדרתי כדי להקל על הלחץ", אומרמאי קזאצה, c-ACPNPעם הצוות הנוירו-קריטי. "השתמשנו כמעט בכל סוג שלציוד נוירולוגי ייעודיהיה לנו."
"מרכז הטראומה לילדים ברמה I שלנו הוא רב-תחומי ואחד מחמישה בלבד בקליפורניה", מוסיףד"ר סטפני ד. צ'או,מנהל ה-מרכז טראומה לילדים.
מעבר מחוסר תפקוד מוחי לעווית אגודל
בבוקר שלאחר התאונה, טניש לא הראה סימנים של תפקוד מוחי. ד"ר מהאני שוחח עם הוריו על האפשרויות העומדות בפניהם. הם הביעו את רצונם שהצוות יעשה כל שביכולתו כדי להציל את טניש, גם אם זה עלול לגרום לו לשרוד במצב של תרדמת.
"כצוות טראומה, אנו נותנים עדיפות לקיום שיחות כנות עם משפחות על חומרת הפציעה של ילדן בשעות המוקדמות, בזמן שאנו עושים כל שביכולתנו. אנו תמיד רוצים שמשפחות יקבלו החלטות מושכלות לגבי הטיפול בילדן", אומרת קתרין אלוורז, PA-C.
"משפחתו של טניש הייתה כל כך מתחשבת בהחלטות הטיפול, אפילו כשהייתה בהלם", אומרת ד"ר מהאני.
לאחר שהובהרו רצונם של ההורים, החליט הצוות לבטל את התרופה להרגעה של טניש כדי לקבל הערכה נוירולוגית טובה יותר. אם הוא יראה סימנים של תפקוד תקין של גזע המוח, התוכנית שלהם הייתה להמשיך בניתוח כריתת הגולגולת. כולם עצרו את נשימתם במשך השעות הבאות.
"בדקתי מה שלומו כל 20 דקות, ושעות לאחר מכן ראיתי אותו מנופף באגודל הימני שלו. זה הספיק לנו כדי לומר שיש סיכוי", אומרת קזאצה. היא גם בדקה תגובת אישונים וראתה פעילות מסוימת. "דיברתי עם הרופאים ואמרנו, 'בואו נלך!'"
ד"ר מהאני הביאה את טניש לניתוח לצורך כריתת גולגולת. אליה הצטרףד"ר רוהיט חוסלה, FACS, מנתח פלסטי ילדים, שביקש ממנה לבצע את ניתוח כריתת הגולגולת עם חתך דו-עורתי - רחוק יותר לכיוון החלק האחורי של גולגולתו של טניש כדי לשמר את מצחו ופניו לניתוחים פלסטיים עתידיים. לאחר מכן הוא סימן היכן יבצע חתכים עתידיים בקרקפתו של טניש.
"למרות שלא היינו בטוחים אם טניש ישרוד או לא, רצינו לוודא שנתכונן לניתוח מאוחר יותר לתיקון שברי הפנים המורכבים שלו ושברי הסינוסים הקדמיים, כולם בפעולה אחת", אומר ד"ר חוסלה.
כל זה קרה ב-24 השעות הראשונות של הטיפול.
גילוי אתגר בלתי צפוי - מפרצת מוחית
בדרך לניתוח כריתת הגולגולת שלו, טניש עבר בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CTA), שבה משתמשים בצבע עם סריקת CT כדי ליצור תמונה של כלי דם ורקמות במוח.
"שם זיהינו טראומהמפרצת מוחית"(עורק מוח בולט) שקרע", אומר ד"ר מהאני. "אחרי הניתוח, התקשרתי לרדיולוגיה נוירו-התערבותית כדי לבקש מהם לאבטח את המפרצת. הם לקחו אותו באותו לילה, ובגלל זה הוא עדיין בחיים."
רוברט דוד, MD, PhD, נוירוכירורג מוח-וסקולרי ורדיולוג נוירו-התערבותי, ביצע את ההליך. צוותו הצליח לעצור את הדימום על ידי החדרת סליל פלטינה זעיר לתוך המפרצת.רדיולוגיה נוירו-התערבותיתבבית החולים לילדים סטנפורד מציעים את הכלים וההליכים העדכניים ביותר הפולשניים, עם רופאים המתמחים בטיפול במצבים נוירולוגיים של כלי הדם באמצעות גישה אנדווסקולרית.
"לבתי חולים קהילתיים רבים, אפילו בבתי חולים מובילים רבים לילדים, אין גישה לרדיולוגים נוירו-התערבותיים, כך שהעובדה שאנו מציעים טיפול מיוחד זה והצוותים שלנו משתפים פעולה בשיתוף פעולה הדוק פירושה שהצלחנו לספק טיפול לטניש בזמן, וזה היה קריטי", אומר ד"ר מהאני.
המפרצת נגרמה בזמן התאונה. חלק מעצם הגולגולת של טניש התרומם וקרע עורק. זו הסיבה שמקרה הטראומה שלו היה מורכב במיוחד וחלקית הסיבה שהוא נזקק להליכים כה רבים.
"זה די יוצא דופן. אנחנו רואים את זה בפציעות בזמן מלחמה, אבל זה לא משהו שאנחנו רואים לעתים קרובות בתאונות טראומטיות", אומר ד"ר מהאני.
לפני שעבר את הליך הניתוח, היו לטניש אורחים חשובים - שני חבריו הטובים ביותר, כולל נהג המכונית שהתרחשה במהלך התאונה. בהפגנת חן מדהימה, הוריו של טניש, המה ומנג'ו, הזמינו אותם להיכנס. למרות שלא יכול היה להגיב, הנהג הצליח לומר, "אני מצטער, טניש".
"זה היה רגע מרגש עבורי. הוריו, שניסו לעזור לבנם לעבור את הלילה, אמרו לחבריו שזה בסדר, נעבור את זה, והפגינו סליחה רבה", אומר קזאצה.
עוד מכשול בדרך לשיפור
למרות הניתוח שעבר והסתבכות המפרצת, לחץ הדם במוחו של טניש נותר גבוה באופן בלתי צפוי למחרת, והוא גם סבל מכווצי דם. ד"ר דוד הביע דאגה מקריש דם שנגרם כתוצאה מהמפרצת הקרעת שלו. הוא דגל שצוות הנוירוכירורגיה יסיר אותו בניתוח.
ד"ר מהאני לקחה את טניש בחזרה לניתוח באותו יום כדי לבצע הליך אנדוסקופי לפינוי קריש הדם, מה שעזר לו להציב את עצמו על דרך ההשתפרות לאחר התחלה קשה. "ההתקדמות שהוא עשה מדהימה. בחג המולד ביקשתי ממשפחתי להתפלל עבורו, וכשחזרתי ושמעתי על השיפור שלו, זה הרגיש כמו נס חג המולד", היא אומרת.
ניתוח המשך לתיקון שברים בפנים שלו
במהלך החודש בבית החולים לילדים סטנפורד, טניש המשיך להחלים. הלחץ במוחו ירד, והוא התעורר יותר מדי יום. הוא היה יציב מספיק לניתוח קריטי נוסף - נוירוכירורגיה משולבת לסגירת מתל הגולגולת לאחר כריתת הגולגולת וניתוח פלסטי לתיקון שברים בפנים.
"היו לו שברים נרחבים. מצחו, אמצע פניו, סביב ארובות עיניו ואפו היו שבורים בכמה חלקים, והם היו מנותקים מהגולגולת שלו. למרבה המזל, זה חסך את הלסת שלו", אומר ד"ר חוסלה.
הכירורגיה פלסטית ילדיםהצוות במרכז הרפואי סטנפורד לילדים מתמחה בניתוחי פנים, ומציע טכניקות מתקדמות ביותר, כולל מיקרו-ניתוחים (העברת רקמות) לאחר טראומה בפנים ותכנון כירורגי תלת-ממדי מונחה מחשב, בין היתר.
"יש לנו ניסיון רב בפגיעות פנים, ואנחנו יודעים איך לחבר פנים בחזרה", אומר ד"ר חוסלה. "בניתוח, הצוות שלנו יישר את עצמותיו והחזיק אותן יחד באמצעות לוחות טיטניום וברגים. הצלחנו להשיג השלכה וסימטריה של הפנים קרובים לנורמליים."
הודות לכישוריו יוצאי הדופן של ד"ר ח'וסלה ולתכננו שני צעדים קדימה באותם ימים ראשונים בלתי צפויים, איש לא ידע לעולם שטניש סבל מפגיעת פנים.
"מה שמיוחד בבית החולים לילדים של סטנפורד הוא שאנחנו תמיד נגישים אחד לשני ולא מהססים לשתף פעולה או לתכנן יחד מתחומים שונים, וזה עבד בצורה חלקה כשטיפלנו בטניש", מוסיף ד"ר חוסלה.
לאחר שהחלים בבית החולים לילדים סטנפורד, טניש הועבר לבית חולים קרוב יותר לביתו לצורך טיפולי שיקום נרחבים, שם בילה חודש נוסף. בהמשך המשיך בטיפולים בביתו ובמתקנים סמוכים אחרים.
התחלה חדשה לחיים ולא לבזבז שנייה אחת
"אני מתעורר כל יום ואומר לאבא שלי, 'היום הוא היום הכי טוב בחיי!' אני משתפר כל יום, וגם אם זה רק קצת, זה יותר ממה שזה היה ביום הקודם", אומר טניש. "כשאתה מגיע לתחתית, הכל עולה וכל יום הוא יום הכי טוב".
טניש היה נער נחוש וטוב לב לפני התאונה, אך כעת תכונות אלו טעונות במיוחד ובעלות צלילות שכמעט ולא נשמעת אצל נער בן 17. "התאונה גרמה לי להבין כמה אני בר מזל ועזרה לי להבין מה חשוב בחיים - משפחה קרובה וחברים." הוא גם רוחש הכרת תודה עצומה לאנשי מקצוע רפואיים מסורים שהדריכו אותו ללא לאות בתקופות קשות.
הוא התרגש מאוד מהאופן שבו משפחתו מקרוב ומרחוק התגייסה ללוות אותו. הם הגיעו לבית הספר לילדים סטנפורד ומילאו את כל חדר ההמתנה בקומה שלו. הוא גם התעודד מביקורים תכופים של קהילת בית הספר שלו, כולל המנהל, נשיא בית הספר, מורים ומאמנים. "הם הגיעו לאורך חופשת החורף ואפילו כשהיה להם בית ספר לנהל. מישהו מבית הספר היה שם כל יום", אומר טניש.
לאחר חודשים של שיקום, טניש חזר ללימודים לשנתו האחרונה, והוא ממוקד עוד יותר בהגשמת חלומו להיות מהנדס מכונות ויזם בתקווה לעזור לאנשים עם מוגבלויות. הוא שוב שוקל ללמוד באוניברסיטה, ובעזרת החוסן והעקשנות שלו, הוא פיצה על הסמסטר האבוד ומצפה לסיים את לימודיו בזמן. הגישה החיובית שלו בלתי מתפשרת, וחיוכו הקבוע מדבק.
"חזרתי, ואני רוצה להיות טוב יותר בכל היבט - נפשית, רגשית ופיזית - ממה שהייתי לפני התאונה", הוא אומר.
טניש ומשפחתו סבלו כאב וסבל אדירים, אך הוא אפילו לא מזכיר זאת. הוא מוצא דרכים חדשות ליהנות מהספורט האהוב עליו, כדורגל, על ידי הדרכה ואימון של אחיו הצעיר וקבוצתו.
"טאניש סבל פיזית, אבל התוצאה היא שהוא אדם טוב יותר. תחושת הכרת התודה שלו, תחושת המטרה והבהירות שלו עמוקות", אומר מנג'ו.
כדי לציין את השנה הראשונה למה שהוא מכנה לידתו מחדש לאחר התאונה, וכדי להודות למרכז הילדים של סטנפורד, טניש פתח באירוע גיוס כספים לחג בשם "ידיים עוזרות!" באמצעות עמותת סטנפורד סטודנטים לפילנתרופיה עבור חולים צעירים. "אני רוצה להעלות את המודעות ולשתף אמפתיה כלפי אלו הזקוקים לטיפול נמרץ, ואני מזמין אנשים..."הצטרף אליי", הוא אומר.
גולת הכותרת עבור המשפחה והצוות בבית החולים לילדים סטנפורד הייתה ביקורה ביחידה לטיפול נמרץ כדי להודות. "זה היה מרגש לראות את הצוות כל כך המום, חלקם אפילו בדמעות, לראות את טניש על רגליו", אומרת המה. היא נזכרת שנתקלה בד"ר מהאני, אותו טניש מכנה גיבור העל שלו.
"ד"ר מהאני מרוכזת ורגועה להפליא, אבל באותו יום היא הראתה את רגשותיה כשהיא ראתה אותנו", אומרת המה. "היא אמרה, 'עשית לי את היום, לראות אותך!' ואני נשברתי ואמרתי, 'עשית לנו את החיים, דוקטור.'"
מאמר זה הופיע במקור ב- חיים בריאים ומאושרים יותר, הבלוג לבריאות הילדים של סטנפורד מדיסין.
ב-21 ביוני, טניש תהיה בין גיבורי החולה של קיץ 2025 שיזכו לכבוד במסגרת ריצת 5 ק"מ, מרוץ הילדים ופסטיבל המשפחות שלנו. הצטרפו אלינו לחגוג את המשפחות המדהימות שקיבלו טיפול בבית החולים לילדים לוסיל פקארד בסטנפורד, ואת הצוותים הרפואיים המדהימים שהופכים את הכל לאפשרי.